חינוך
תכניות חינוכיות במוזיאון
תערוכה לכל המשפחה
התערוכות לכל המשפחה של מוזיאון תל אביב לאמנות הן תערוכות אינטראקטיביות, המבוססות על תפיסה חינוכית אשר שמה דגש על למידה פרטנית באמצעות תהליך של התנסות אישית. המוזיאון, מתוקף תפקידו לשמר את יצירות האמנות המקוריות, מקפיד על שמירת מרחק פיזי מהן. כדי שהילדים יוכלו לחוות חוויה אחרת וייחודית באווירה בלתי פורמלית, מציעות התערוכות האינטראקטיביות סביבה לימודית עשירה בגירויים, המאפשרת לפעול בה בחופשיות. באופן זה הופך הביקור במוזיאון לחוויה חיובית, וכך יכול הילד להתגבר על תחושות מאיימות העלולות להתעורר בו. היעד המרכזי של שיטת לימוד זו הוא חינוך ללמידה עצמית מהנה ומפרה גם יחד. אנו מאמינים, כי תחושת ההנאה תעודד את הילד לשוב ולבקר במוזיאון וליישם את הכלים שרכש במפגשיו החוזרים עם יצירות האמנות.
התערוכות האינטראקטיביות במוזיאון, המתוכננות במיוחד לצעירים, מצליחות למשוך אליהן אלפי ילדים, הורים, סבים וסבתות. בני המשפחה לומדים על יצירות האמנות המקוריות בעזרת פעילויות והתנסויות, שהופכות את הביקור בתערוכות לחוויה לימודית רב-חושית. כמו כן, מגיעים לתערוכות אלפי תלמידים במסגרת ביקוריהן של כיתות בתי-הספר, שמקבלים הדרכה מיוחדת בתערוכה ממדריכות המוזיאון. תערוכות מגרות אלו הן גם מקור השראה למאות מורים, שנעזרים בהן על מנת לפתח תוכניות לימוד חדשות וכלים מתודיים ללימודי אמנות. הרעיונות המקוריים, השימוש בטכנולוגיה, אופן התצוגה של יצירות האמנות, וכן העובדה שכל תערוכה שונה מקודמתה בעיצובה ובפעילויות המלוות אותה – כל אלו הופכים את הביקור בתערוכות הללו לחוויה אטרקטיבית.
מטרות התערוכות האינטראקטיביות: לספק לילד כלים להבנה של שפת האמנות, לפתח מיומנויות להתבוננות ביצירות אמנות, לעורר סקרנות והתעניינות, להפוך את הביקור במוזיאון לחוויה חיובית, להעשיר את העולם הפנימי של הילד, להגביר את חוש הביקורת וההערכה.
ארשת פנים - Facelook
התערוכה האינטראקטיבית ארשת פנים – Facelook עוסקת ברשת הקשרים הגלויים והסמויים בין דיוקנאות וציורי דמויות מתוך אוסף האמנות הישראלית של המוזיאון, המוצג כעת בבניין ע"ש שמואל והרטה עמיר, לבין ציוריהם של אמנים ישראליים עכשוויים שעבודותיהם מוצגות בתערוכה זו. הקשרים שבאים לידי ביטוי מבוססים על קרבה משפחתית, על סגנון, על ציטוטים ועל נושאים משותפים. לעיתים נעשה הקישור על-ידי האמנים עצמם ולעיתים הוא פרי אסוציאציה של אוצרת התערוכה.
כך למשל, ניתן להתבונן בציוריו של גדעון רובין, נכדו של ראובן רובין, ולשים לב לאופן שבאמצעותו הוא מעצב את דיוקנאות משפחתו, השונה משל סבו, או בציוריה של אסנת ריזמן בן-שלום, בתו של אוֹרי ריזמן, אשר מתכתבת דרך הציור עם הוריה. אליהו אריק בוקובזה בוחר להתייחס לאיורו של נחום גוטמן, שואל ממנו את דמותו של הרַצָּף (מתוך הספר: 'עיר קטנה ואנשים בה מעט') ומעניק פרשנות עכשווית משלו ל'עבודה ערבית'. ואילו שירה גפשטיין-מושקוביץ מצטטת את דמויותיו של יוחנן סימון, המופיעות בציור 'שבת בקיבוץ', ושותלת אותן בנוף עירוני תזזיתי. המארג שנוצר בין כל היצירות שבתערוכה משקף תמונה עדכנית של נושאים ושל אופני התייחסות לאותם נושאים של אמנים עכשוויים, שבאו לביטוי במרוצת המאה ה-20 בעבודותיהם של אמנים ישראליים שונים, כגון: דמות הערבי, דמות החייל, משפחה, דיוקן עצמי, דמות המנהיג, ילדים והורים. שלל הטיפוסים הללו יוצר את (א)רשת הפנים המורכבת של האנשים החיים בארץ וגם מחוצה לה. זהו מראה פניהם (Facelook) של חברי הרשת.
את אצירת התערוכה הנחה הרעיון ליצור 'רשת חברתית' דמיונית של אמנים ישראליים. לצורך כך פותחה תוכנת מחשב המבוססת על הפייסבוק, שבאמצעותה יכולים המבקרים ללמוד על חבריה האמנים של הרשת, על יצירותיהם ועל קשריהם לאמנים אחרים.
מלבד הרשת, מְמַפה עבודתו של איתמר גלבוע את מערכת הקשרים בין אמנים, אוצרים ואנשי אמנות.
מתחת לכל אחת מהעבודות בתערוכה מוצגת רפרודוקציה של יצירה מאוסף המוזיאון שאִתה נרקם קשר.
בתום הביקור בתערוכה מוזמנים המבקרים לסייר בבניין החדש בתערוכות האוסף הישראלי ולחפש את היצירות המקוריות.
לפרטים נוספים:
אוצרת: שרה ריימן שור
03-6077044
עוזרת אוצרת: אורית סבג
03-6077046