בסמליו, בסגנונו הילדותי וברוחו האקספרסיוניסטית מבטא קום התנערה עם חלכה נושא שכיח ביצירתו של משה גרשוני: הקונפליקט בין חיים למוות. דומה כי ציור זה מתייחס למוות ולידה מחדש. בתוך מסגרת של מודעת אבל, שעורב שחור מקנן בצדה, גואים חיים עזים: נגינה של "האינטרנציונל", שמתוכו נלקח המשפט "קום התנערה עם חלכה"; הנפה של דגל כחול־לבן המתנודד ברוח מעל מגדל פורח; וכן אבר זכרות זקוף הפולט זרע. חיוניותו של קו המסגרת האדום נאבקת בקדרותה של המסגרת השחורה. הדם שעל הדגל ושושנת האש שלידו עשויים לסמל חיוניות. כל אלה אומרים כביכול כי מתוך הדיכאון האפל כלילה נצחי נולדו לפתע חיים עזים. בתוך המסגרת הכול ער ונע כאחוז תזזית, ואפילו הכחול שבדגל נראה זורם כנהר חי. דומה כי גם הרעננות הילדותית של הציור היא כוח נגד מוות. נוכחותו של הילד המצייר מצילה את החיים מקפאונם הקודר. התחייה שהציור מתייחס אליה קשורה אמנם בקריאה להתעוררות לאומית; ואולם, ייתכן שמשמעותה היא בעיקר אישית, ולו רק מפני שהצייר כמו התעורר לפתע והפך למעין נביא מוכיח בשער או למשורר לאומי. עם זאת, שגיאת הכתיב במשפט מתוך האינטרנציונל ("התנעררה" במקום "התנערה") מעניקה ממד הומוריסטי ואירוני לתוכחה הנבואית ולפאתוס המאפיין את הציור.